אז החלטתם לחזור לארץ ואיתכם מתבגרים שעברו כבר את חטיבת הביניים ומצטרפים אל האקורד המסכם של מערכת החינוך הישראלית – התיכון ואיתו הבגרויות. איך עושים את זה בדרך הנכונה והקלה ביותר?
את התשובות המלאות לשאלה הזאת גם אני עדיין מחפשת. אנחנו עדיין בתחילת הדרך ולארץ נחזור רק בקיץ הקרוב. לכן, איני יכולה להעיד מנסיון אישי על החוויה ובכל זאת מנסה לקבץ תוך כדי התקדמות את הצעדים בהם כבר נקטנו ולהוסיף המלצות שקיבלתי מחברים ומחומרים שקראתי ברשת. מבטיחה להמשיך ולעדכן את הפוסט הזה ככל שנתקדם עם המעבר.
בהתייחס לחזרה למערכת החינוך בחרתי להתמקד בשלושה חלקים עיקריים – זכאויות תלמידים חוזרים, פערים במתמטיקה והדרך להתכונן להשלמתם, ובחינת הבגרות באנגלית – אופציה להשלמה אקסטרנית לצורך פתיחת “חורים במערכת” עם החזרה לארץ.
זכאויות תלמידים חוזרים
התלמידים החוזרים לארץ משתייכים למספר קטגוריות מהן נגזרת זכאותם להקלות בבגרות. לצורך העניין קיימות שתי הגדרות רלוונטיות לתלמידים החוזרים – תלמיד תושב חוזר (נולד בישראל ושהה מחוץ לישראל במהלך לפחות 4 שנות לימוד מלאות), ואזרח יליד חו”ל (נולד בחו”ל להורים ישראלים, היגר לישראל והשתלב במערכת החינוך מכיתה א’ ואילך). ככל שהשיבה לארץ מתרחשת בכיתה מאוחרת יותר ושנות ההיעדרות רבות יותר, התלמיד זכאי לרמה גבוהה יותר של הקלות בבחינות הבגרות, כאשר רמת ההקלות הגבוהה ביותר (רמה ג’) מוענקת לאזרח חו”ל, שהגיע לישראל והחל ללמוד בכיתה ט’ עד יב’, או לתלמיד תושב חוזר, שלא למד בישראל לפחות 6 שנות לימוד מלאות ושב למערכת החינוך לאחר שמלאו לו 15 שנים (כיתה י’). בין שאר ההקלות, האפשרות להבחן בשאלוני עולים במקצועות עתירי מלל (עברית, ספרות, אזרחות, תנ”ך, היסטוריה ותושב”ע) או לחילופין, במקרה של הבחנות בבחינה הרגילה, תוספת של 10 נקודות לציון הבגרות הסופי לרמה א’ או 15 נקודות לרמה ב’ וג’.
על מנת לקבל את הזכויות הנ”ל נדרשת הכרה של משרד החינוך ובדיקה של כניסות ויציאות מהארץ במהלך השנים שקדמו לחזרה. מייד עם תחילת ההערכות לחזרה לארץ מומלץ ליצור קשר עם בית הספר בו עומד התלמיד להקלט על מנת לבדוק את מידת הנכונות לשתף פעולה עם תכניות העולים. לשם כך מומלץ גם ליצור קשר עם המדריכה המחוזית בתחום העולים במשרד החינוך. מסיפורי ישראלים חוזרים נשמע שלמרות ההנחיות המאוד ברורות של משרד החינוך, הביצוע בפועל תלוי בנכונות בית ספר. המדריכה המחוזית מכירה את בתי הספר ותדע לכוון אתכם למוסד שבו תכניות המותאמות לתלמידים אלה והוא קרוב למקום אליו אתם מעוניינים לחזור. כדאי לנסות לחפש בית ספר שבו מתקיימים קורסי הכנה לבגרויות העולים או שמשתייך למסגרת עירונית המעניקה את הקורסים לתלמידים ממספר בתי ספר ביחד (לדוגמא, העיר מודיעין).
להנחיות בנוגע לזכויות התלמידים החוזרים הכנסו לכאן.
פערים במתמטיקה
ללא קשר לשאלה מה רמת התלמיד במתמטיקה ולחלוטין בלי קשר לרמת בית הספר הבינלאומי, מתברר שקיימים הבדלים מהותיים בין תכנית הלימוד הישראלית לתכניות הלימוד בחו”ל. לדוגמא, המורה של ביתי הסבירה לי שתכנית הIB לא מאמינה בעיקרון שמאחורי הוכחת דמיון משולשים (לדבריה, הם מאמינים בטיעונים ולא בהוכחות…) ולכן הנושא כלל אינו נלמד במסגרת התכנית.
על מנת לברר בצורה יסודית מהם הפערים ובמטרה להתחיל להשלימם לפני הכניסה למערכת החינוך, המלצתי היא לחפש תכנית לימודים מפורטת על פי מספר היחידות המבוקש והכיתה אליה מגיע התלמיד. אני מצאתי תכנית מפורטת ונוחה לשימוש באתר של יואל גבע. 
בשלב הבא, וודאו עם המורה למתמטיקה בבית הספר הקולט בישראל מה מתוך התכנית כבר נלמד או יילמד בהמשך השנה (במידה והתלמיד חוזר באמצע התיכון) ומה היא מצפה מהתלמידים לדעת בתחילת שנת הלימודים הבאה. לאחר מכן, תרגמו את התכנית לאנגלית (מילות מפתח) וגשו איתה למורה בבית הספר הנוכחי על מנת לבדוק איזה נושאים נלמדו ואיזה ילמדו עד סוף שנת הלימודים.
השלמת פערים ניתן לעשות בעזרת מורה פרטי או בעזרת חומרים שונים באינטרנט. המלצה אישית שלי היא על אתר Melumad.co.il שעושה עבודה נהדרת בכיסוי כל אחד מהחומרים הנדרשים לבגרות החל משלב אפס – חוסר ידע מוחלט ועד שלב בגרות בסדרה של סרטוני וידאו. חלק גדול מהחומרים באתר מוצעים בחינם כך שניתן להתחיל ללא מחוייבות ולהתקדם עד רמת הבגרות. בהמשך ארחיב על השימוש באתר זה מתוך הנסיון האישי שלנו.
בחינת בגרות אקסטרנית באנגלית
אומרים ש… בחינת הבגרות ב-5 יחידות אנגלית מאוד קלה לדוברי האנגלית. אומרים… שניתן לעבור אותה בקלות, בלי יותר מדי השקעה ולמידה. ולכן (אומרים ה’אומרים’) כדאי לעשות אותה עוד בטרם החזרה, במסגרת אקסטרנית (בשגרירות או הקונסוליה המקומית), וכך לפתוח ‘חלונות’ במערכת בשנה הבאה. חלונות אלה יספקו זמן להשלמות שעוד יידרשו מתלמידינו השבים. על מנת להרשם לבחינת הבגרות האקסטרנית יש לפתוח תיק נבחן אקסטרני במשרד החינוך. לצורך כך, יש למנות מיופה כוח שיגיע לאחת משלוחות הבגרויות האקסטרניות בארץ עם המסמכים הדרושים וישלם את דמי הבחינה.
אלא שכאן אני חייבת להכניס את כל האזהרות הראויות – ההמלצה לגשת לבחינה ניתנה לנו על ידי חברה וקיבלה חיזוק מבית הספר העתידי של ביתי. יחד עם זאת, עדיין לא עברנו את בחינת הבגרות כך שההמלצה היא לא ממקור ראשון. חשוב לציין שבחינת הבגרות עברה מספר רפורמות בשנים האחרונות והיום היא אינה כוללת קטעים המוקדשים לדקדוק בפני עצמו אלא מבוססת על קטעי הבנת הנקרא (שהם קלים מאוד לדוברי אנגלית) ועל שאלות על חומר ספרותי שנלמד בכיתה. החומר הספרותי (שאינו פתוח בבחינה) כולל 2 פואמות, 3 סיפורים קצרים, ומחזה או רומן. כפי שניראה כעת, כמות החומר הספרותי שהתלמידים נדרשים לזכור לבחינה כלל אינה מבוטלת ולכן לא נראה פשוט להערך לבחינה בזמן קצר ותוך כדי המשך לימודים מלאים בבית הספר הנוכחי. אנחנו מצויים בעיצומו של הנסיון, ואני מבטיחה להמשיך ולעדכן.
להנחיות וחומרים לבחינה האקסטרנית באנגלית הכנסו לכאן.
לומדים לבגרות מול נופי הונג קונג
עד כאן הנסיון המאוד צר וראשוני שלנו. אני חייבת לציין שההחלטה על החזרה לכיתה יא’ (במקרה של ביתנו) נעשתה על דעתה ומרצונה המלא. הדבר עוזר מאוד בהתמודדות עם הדרישות המאוד לא פשוטות לקראת החזרה ואני מקווה שימשיך לעזור בהתמודדויות הצפויות לנו עם הנחיתה בארץ.
אשמח לשמוע המלצות נוספות מישראלים שחזרו עם ילדים בוגרים ולענות על שאלות מתוך הידע המצומצם שלי.
בהצלחה ו.. נחיתה רכה!
דר’ טלי גורן, מומחית רילוקיישן, מרצה, כותבת, אם למשפחת נוודים עם הפנים לעתיד פרוע יותר