עשינו זאת! חודשיים בארץ וצמד המילים “טלי מבנימינה” מתחיל להיות שגור על הלשון. איתנו במסע שני מתבגרים. האחד בן 18 שסיים בגרויות בחו”ל וממתין לגיוס והשנייה בת 16 שהחליקה אל נבכי מערכת חינוך הישראלית בשיאה של תקופת התיכון, ישר אל כיתה יא.
אבל רגע לפני שנשקע לשגרה הישראלית אני מבקשת לעצור ולסכם מספר נקודות חשובות במסע חזרה הביתה.
החזרה לבית הספר
כשרק החלה להתרקם המחשבה על חזרה לארץ הגעתי עם ביתי לביקור מקדים בו נפגשנו עם צוות בית הספר בו תשתלב. על הפגישה החמה כבר כתבתי בעבר, והיום, עם שובנו ארצה, אני יכולה רק לחזק את חשיבות אותו מפגש. הילדה הגיעה למקום מוכר עם צוות מוכן שכבר הסביר לה את כל שנדרש ממנה בתכנית הלימודים ובמסלולי הבחירה. נושא תכניות העולים הובהר לנו ואף הוזמנו למפגש שמיועד להורי העולים המגיעים לכיתה י’ כדי שנוכל להשלים אינפורמציה חסרה. במפגש הבנו גם את החשיבות האדירה של בחירת בית ספר מוכוון עלייה. אבל על כך בסעיף הבא.
ההשתלבות במסלול העולים
כפי שכבר כתבתי בעבר, כדאי להתייעץ עם המדריכה המחוזית מאגף העולים במשרד החינוך על מנת לאתר בתי ספר המוכוונים לקליטת עולים באזורכם. נכון, כל בתי הספר מחוייבים להעניק את ההקלות והתמיכה שנקבעו על ידי משרד החינוך לתלמידים חוזרים ובכל בתי הספר ייקבעו שעות פרטניות לסיוע לתלמיד החוזר. ועדיין קיים הבדל עצום בין התמודדות עצמאית, יחידנית, עם תהליך החזרה, כאשר התלמיד נדרש להיות חלק מהכיתה ה’רגילה’ ובמקביל ללמוד לבגרויות המותאמות לבין התמודדות קבוצתית במסגרת קבוצת עולים. בבתי ספר המאורגנים לכך, התלמיד אמנם משוייך לכיתת אם אך הוא נמשך החוצה ממנה ללמידה בקבוצת העולים בקורסים מיוחדים עבור אותן בגרויות בהן ניתנת לו האפשרות להיבחן כעולה (ספרות, לשון, תנ”ך, הסטוריה ואזרחות). מדובר לא רק בהכנה אקדמית אלא גם בקבוצת שייכות של תלמידים החולקים את אותה חוויה של השתלבות ראשונית בחברה הישראלית המורכבת.
בהקשר זה חשוב לדעת שבית הספר מקבל עבור ילדינו סל קליטה במהלך השנתיים הראשונות בארץ. סכום מכובד המיועד לפתור אותנו מחלק משמעותי מתשלומי ההורים (ספרים, טיולים וכו’). כדאי להפנות את תשומת לב בית הספר לנושא שכן רשימות העולים והתקציבים מועברת לבתי הספר רק באיזור חודש נובמבר. עד אז מומלץ להמתין עם תשלומי ההורים כדי להמנע מצורך בהחזרים.
בחירת יישוב מגורים
באותו הקשר חברתי, במידה וניתן, כדאי לבחור במגורים ביישוב שבו משפחות רבות השבות מחו”ל. הדבר מקל על הילדים (ועלינו) כשרבים מחבריהם מכירים את חווית הקליטה. לצורך החיפוש ניתן להיעזר בפורומים השונים לישראלים החוזרים לארץ דוגמת “נשים בעולם של הזדמנויות – שבות לישראל”. כאן אני חייבת לחזור ולהמליץ (ושוב, רק במידה וניתן) על ביקור מקדים בארץ. קשה לתאר את ההקלה שבמציאת דיור לפני הנחיתה ובידיעה שהמשימה הכל כך חשובה הזו כבר הושלמה.
אגב, נקודה נוספת שחשוב לתת עליה את הדעת במסגרת בחירת יישוב המגורים היא ההתניידות אל וממקום העבודה. התנועה בארץ קשה והפקקים מייאשים. לכן מגורים במקום המאפשר שימוש ברכבת (במידה ואפשרי) יכולים לעשות את כל ההבדל.
תושב חוזר במשרד הקליטה
בטרם החזרה שמענו על אינטראקציות נעימות עם יועצת הקליטה ואכן כך היה גם במקרה שלנו. יחד עם זאת אני מוכרחה לציין שעבורנו לא היתה משמעות רבה עד כה למעמד שקיבלנו. נושא המכס המטריד את מרבית החוזרים אינו קשור למשרד הקליטה. הזכאות לפטור מחושבת על פי משך הזמן מאז יציאתכם לחו”ל והיא תטופל על ידי החברה הקולטת את המכולה בארץ. מכיוון שבעלי נקלט באופן מיידי במקום העבודה בארץ לא היינו זכאים לדמי אבטלה והאפשרות למימון קורסי הסבה מקצועית לא היתה רלוונטית עבורנו. בימים אלה יוצא משרד הקליטה במבצע לסיוע בכיסוי ה”קנס” על ביטול תקופת ההמתנה לביטוח הלאומי. בחישוב שלנו תשלום ה”קנס” היה יוצא גבוה מתשלום הביטוח לחברת דייויד שילד עבור אותה תקופה ולכן ויתרנו גם על הטבה זו. בכל מקרה, חשוב לקבוע תור לפני ההגעה למשרד שכן היועצות מאוד עמוסות בתקופת הקיץ.
* לחוזרות מארה”ב – פרטים רביםבכל הנוגע לזכויות, משרד הקליטה, מכס וכדומה ניתן לקבל טרם החזרה ב’בית הישראלי’
ביטוח לאומי וקופת חולים
אתחיל בטוב – ילדים, מתקבלים באופן מיידי לקופות החולים, ללא צורך בתקופת המתנה או בתקופת אכשרה כלשהי לביטוחים המשלימים. עבור המבוגרים הסיפור יותר מורכב ובפרט לחוזרים מעל גיל 45. על תקופת ההמתנה, כולנו כבר יודעים. את הקנס הנדרש לביטול התקופה (כ11,500ש”ח לבן אדם תוך השתתפות של משרד הקליטה בחצי מהסכום) בחרנו לא לשלם. אופציה נוספת שעמדה בפנינו היתה תכנית דרכונאים של קופ”ח מכבי (מעט זולה מהביטוח של דייויד שילד ומתאימה למי שרגיל לקופ”ח זו ולא לכללית איתה עובדים דייויד שילד). יחד עם זאת, בהגיענו לקופה ומשום ששנינו חצינו כבר את גיל 45 (פספוס של חודש עבורי…) נדרשנו למלא בעזרת רופא שאלון רפואי מקיף ולעבור סדרת בדיקות יסודית. רק לאחר מילוי השאלון תבדוק ועדה מטעם הקופה את זכאותנו להקלט בתכנית הדרכונאים וגם כאן תחריג כל מצב רפואי קודם… מנגד, כמבוטחי דייויד שילד עמדה בפנינו האפשרות לעבור באופן ישיר, ללא בדיקות וללא החרגות, לקופת חולים כללית תוך תשלום סכום חודשי של כ1000ש”ח עד תום תקופת ההמתנה. קיימות חברות נוספות, דוגמת איילון המציעות גם הן ביטוחים לתקופת ההמתנה וכדאי לבדוק ולהשוות את התנאים. ראוי לציין שבסוף תקופת ההמתנה הכניסה לכל קופת חולים שתבחרו היא חופשית, כולל הביטוחים המשלימים – תוך קבלת כל ההטבות המגיעות למבוטחים ותיקים במלואן, ללא כל החרגות, תקופות אכשרה או המתנה כל שהיא. אם בכל זאת בחרתם לנסות ולהכנס לתכנית הדרכונאים של מכבי כדאי אולי לבדוק את האפשרות למלא את השאלון הרפואי לפני ההגעה לארץ עם הרופא המטפל בחו”ל ולערוך את הבדיקות תחת הביטוח בחו”ל.
חשוב כאן לציין שוב את האדיבות והנועם של נציגי דייויד שילד שגם בארץ ידעו לתמוך בנו, להסביר באורך רוח את פרטי הביטוח ועלותו, ולסייע לנו לקבל את הדרוש לנו בצורה מדוייקת וללא עלויות מיותרות.
חישוב תקופת ההמתנה
ואם בתקופת ההמתנה עסקינן, נשאר עוד פרט אחד חשוב. תקופת ההמתנה מחושבת באופן אישי ולא לגמרי ברור במשרדי הביטוח הלאומי וכדאי להתעדכן איתם מה משך ההמתנה שנקבע עבורכם. לאחר מכן, חשוב לזכור שמדובר בחודשים מלאים בני 25 ימים רצופים של ישיבה בארץ. אם במהלך אחת מתקופות 25 הימים יצאתם מהארץ, הספירה (עבור אותה תקופה) מתחילה מחדש! אז מה עושה מי שנדרש לצאת לחו”ל מטעם העבודה? לשם כך נועד טופס 109 שמאוד מומלץ למלא אותו בשיתוף עם המעסיק. הטופס מאפשר ספירה של ימי עבודה ולא של ימים בארץ ומכיר בימים שבחו”ל כימי עבודה בארץ. מילוי הטופס על ידי אחד מבני הזוג מכסה את המשפחה כולה והספירה נעשית לפיו.
טיפים לנושא האריזה
וכאן אני עושה רברס, פרסה וחזרה אל תקופת האריזה במדינת המוצא. שימו לב שהטיפים הבאים נכתבו בדם וייסורים של המפגש הלא מלבב בכלל בין חברת שילוח יוקרתית ומפנקת (Sirva) לחברה המקבלת בארץ (גלובוס). איפושהו בחיבור בין השניים אנחנו נפלנו חזק…
אז קודם כל, עוד בשלב האריזה חשוב לתאם את נושא פירוק הרהיטים עם החברה המקבלת בארץ. ככלל, לא כדאי לפרק ריהוט של איקאה כי בהרכבה חוזרת הוא אף פעם לא באמת יחזור לעצמו. ובפרט, חברת גלובוס (ולטענתם כך גם חברות ישראליות אחרות) מסרבת באופן גורף להרכיב בחזרה מוצרים של איקאה (כן, גם מיטות אותן היא מחוייבת להרכיב על פי אמנה בינלאומית. ונכון שבסוף כן הרכיבו לנו אבל זה היה לאחר סדרת תחנונים וכטובה אישית בלבד…). מעבר לכך, חשוב להשגיח על האורזים ולוודא מה רמת הפירוק אליה הם מגיעים במדינת המוצא. במדינות צפופות דוגמת הונג קונג מקובל לפרק כל רהיט לרמת הבורג. במקרה שלנו לאחר פירוק יסודי במיוחד של ארון משולב במיטה הודיע לנו הנגר המרכיב שרק מקגייבר יוכל להרכיב את המוצר בחזרה. קיבלנו פיצוי מהביטוח אך לצערנו מדובר במערכת יקרה מאוד והפיצוי לא מאפשר רכישת חלופה אמיתית.
תיאום מוקדם עם הצד הישראלי
כן, גם אנחנו החלטנו להשקיע בשילוח תחת חברה האמורה לדאוג לנו מדלת אל דלת בצורה שתהיה שקופה עבורנו. אלא שהתכנון והמציאות נוהגים להתנגש ובעיקר כשמדובר בתקשורת שבין הונג קונג לישראל. ולכן ההמלצה היא לבקש מהסוכן המקומי את פרטי הסוכן המקבל בארץ וליצור עם הצד הישראלי קשר לפני הגעה. נקודות שחשוב לתאם מראש הן תאריך ההוצאה מהמכס וההובלה הביתה ובעיקר הבדיקה מי אחראי על תשלום דמי האחסון בנמל במידה ולחברה המקבלת אין משאית זמינה להובלה מייד עם השחרור מהמכס. במקרה שלנו חוייבנו על ידי חברת גלובוס בדמי אחסנה ממושכים רק משום שלחברה לא היה צוות זמין להובלת המטען הביתה. זאת על אף העובדה שאנחנו היינו זמינים ומוכנים לקבל את המטען מייד עם שחרורו מהמכס. את הסכום נאלצנו לשלם ללא ויכוח על מנת לחלץ את המכולה ונסיונות הסוכן ההונג קונגי לקבל הסבר (או החזר) מהחברה המקומית נתקלים עד היום בקיר של חוסר תקשורת מוחלט.
תיאום בין הסוכנים
ובעקבות המקרה הקשה שלנו והעובדה שהנציג הממונה על המעבר מטעם חברת גלובוס לא יצר איתנו קשר מיום שחרור המכולה ועד היום, חשוב לנסות ולוודא (עד כמה שניתן) עוד בחו”ל שיש תיאום מלא בין הסוכן המקומי לסוכן הישראלי. במסגרת זו חשוב לקבל מספרי טלפון ופרטי קשר מדוייקים של הסוכן והמשרד הישראלי ולהעבירם לידי הסוכן המקומי. ברגע האמת התברר לנו שהדרך היחידה של ההונג קונגים ליצור קשר עם הסוכן הישראלי היתה באימיילים… אלו כמובן שלא זכו לכל תגובה (בזמן או שלא בזמן) מצד סוכן חברת גלובוס (נכון עד לרגע כתיבת הפוסט – חודשיים לאחר שעברנו!).
מכינות קדם צבאיות
ובנושא אחר לגמרי… כולנו שמענו על יתרונותיהן של המכינות הקדם צבאיות עבור המתגייסים הצעירים. רבים מאיתנו שמעו על המיונים המתקיימים חודשים ארוכים לפני ההצטרפות למכינה ועל מספר המקומות המצומצם למכינות היוקרתיות. הופתענו לגלות עם החזרה לארץ שבחלק מהמכינות קיימת הקצאה מיוחדת לשבים מחו”ל הנשמרת עד ימים ספורים לפני תחילת המכינה. לכן, גם אם נראה שפספסתם את מועדי ההרשמה והמיונים כדאי ליצור קשר עם הדס ממכינת יחד (972-54-2490469+), ולבדוק אילו מכינות עדיין מקבלות “עולים”. בהחלט תיתכן האפשרות שילדכם יתקבל כישראלי מבחינת התשלום (עלות נמוכה) ועדיין כחו”לניק מבחינת המיונים, התזמון והקצאת המקומות השמורים לילדים אלה.
אחרי החגים…
וטיפ אחרון לכל השבים בקיץ ומצפים בספטמבר לסיים את ארגון הבית ולפרוץ בחיפוש עבודה אינטנסיבי. במהלך השהות בחו”ל אנו נוטים לשכוח את מהות תקופת החגים בארץ. לחוזרים מצרפת אמשיל את התקופה לווקאנס הצרפתי. תקופת עצירה מוחלטת בה הכל נדחה ומושבת והביטוי “אחרי החגים” חוזר ומשמש לעייפה. נראה שעדיף לא להתחיל בחיפושי עבודה לפני שנגמרה התקופה על מנת לא לבזבז את יתרון הפנייה הראשונית על אימיילים שנערמים בתיבה אצל אנשי קשר נופשים. מצד שני אפשר וכדאי לנצל את ראש השנה כהזדמנות נהדרת לחידוש קשרים ישנים דרך משלוח ברכות שנה טובה וציון העובדה שחזרנו.
שיהיה בהצלחה. אני כאן לשאלות, ייעוץ ותמיכה בדרך חזרה הביתה. ברוכים השבים.
דר’ טלי גורן, מומחית רילוקיישן, מרצה, כותבת, אם למשפחת נוודים עם הפנים לעתיד פרוע יותר