עברית


עם סיום תפקידי כמנהלת רילוקיישן בSirva Hong Kong ורגע לפני החזרה לארץ ביקשו ממני החברים בדייויד שילד לבנות צ’ק ליסט יציאה לרילוקיישן מזל טוב, יוצאים לרילוקיישן. את החלק הקשה של קבלת ההחלטה כבר עברתם ועכשיו הזמן לקפוץ לפרטים. במדריך הבא קיבצנו עבורכם רשימת מטלות ראשונות בדרך למעבר. מהשלבים שלפני היציאה, דרך ההתארגנות במהלכו ועד הימים שלאחר הנחיתה במדינת היעד. הרשימה אינה ממצה אך מנסה להציף קצת מההחלטות שכדאי לקבל בכל שלב: שילוח תכולת הבית רגע לפני שנכנסים לשאלת ה’איך’, חשוב לברר את שאלת ה’מה’, כי לא בהכרח כל מה שכאן חייב להגיע לשם. וכדי להגיע להחלטה מה לוקחים חשוב קודם […]

צ’ק ליסט לרילוקיישן


 שיתוף פעולה עם חברת דייויד שילד הניב כתבה על אורח חיינו בעשרים השנה האחרונות באנלוגיה קצת מוזרה (וקלישאתית משהו), רילוקיישן הוא כמו לידה, יודעים איך נכנסים אבל ממש לא איך יוצאים… לפני עשרים שנה ושבעה מעברים גם אנחנו אמרנו לעצמנו “נטעם שנתיים בחו”ל ונחזור לארץ”, אלא שאי שם בין הרילוקיישן השני לשלישי הבנו שמדובר בתבנית ושמה שנחשב בתחילת הדרך כהרפתקה זמנית הופך בהדרגה לקבוע. אז מה עושים כשהרילוקיישן הופך לאורח חיים? למה כדאי לשים לב ומה אסור לפספס ברמה הפרקטית וברמה הרגשית-משפחתית? רילוקיישן ארוך טווח הוא זה שגולש מעבר לטווח השנתיים – שלוש. לעיתים, הוא כולל שהות ארוכה במדינה אחת […]

כשרילוקיישן הופך מחוויה חד פעמית לאורח חיים


כתבה שפורסמה באוגוסט 2015 על ידי רחלי אורן ומתארת את סדנאות הרילוקיישן שהעברנו בסינגפור. מוזמנים לקרוא: נפגשתי עם טלי גורן ונטע בראל לשיחה על הסדנה אותה הן מעבירות. שתיהן חיות מזה שנים רבות ברילוקיישן, וחווות מעברים עם המשפחות והילדים. טלי התחילה את נדודי המשפחה ברילוקיישן לקליפורניה, ארה״ב, שם חיו 6 שנים בשלש מדינות שונות ושם גם נולדו ילדיהם. משם עברו לשנתיים באוסטרליה, חזרו לשש שנים בארץ, ויצאו בפעם הרביעית לסינגפור למשך שלוש שנים וחצי. ביוני מתוכנן כבר המעבר החמישי להונג קונג. נטע בראל הגיעה לסינגפור ב 1998 לפני 17 שנה, וחיו כאן שלוש וחצי שנים. מכאן עברו לניו יורק, חזרו […]

טלי גורן ונטע בראל – סדנאות רילוקיישן



שעה של שיחה מרתקת עם שיר ולימור מ’חיות רילוקיישן’ עזרה לי לנסח את עשרת הכללים שלנו לPositive Relocation. 1. כל מעבר הוא רילוקיישן ובכל מקום אליו עברתם (גם אם חזרה לארץ) מחכה לכם חוויה. אל תשאבו לשגרה! 2. חגגו את הרילוקיישן שלכם – נסו לסיים את הלוגיסטיקות עוד קודם שעברתם כדי שעם המעבר תוכלו לגלות את הכיף שבמקום החדש. ‘שמרו את הסוכר’ גם לאורך שנות הרילוקיישן. 3. כל בני המשפחה שותפים להחלטת המעבר – צבעו את הכיוון אליו אתם מכוונים בגוונים שיהפכו אותו לצבעוני ומושך. 4. חברו את הנקודות – כתבו את הסיפור המשפחתי שלכם וספרו אותו לעצמכם ולילדיכם. 5. […]

הופכים את הרילוקיישן לחוויה – עשרה כללים לרילוקיישן חיובי


Consultation
בעבודתי אני נתקלת בשאלה מהי מדיניות רילוקיישן טובה וכמו בתחומים רבים ושונים אני מוצאת שגם ברילוקיישן One size כבר לא Fits all. כך, גם בתחום הרילוקיישן חבילות ה’מכולה, טיסה, דיור זמני’, שהיו מקובלות בעבר, אינן נותנות מענה מדוייק לצרכיהם המשתנים של המתניידים ולכן הופכות בזבזניות מחד (כאשר שילוח מכולה מתברר כמיותר) וחסרות מאידך (כאשר המתנייד הממתין למכולה נדרש לעבור עם משפחתו מביתו לדיור זמני בדרך לדיור הקבע בעוד השכרת מספר פריטי ריהוט היתה מפשטת ומקצרת את התהליך). מתוך הבנה זו אני רואה את הצורך בחבילות שהן גמישות ועדיין ממוסגרות. כך, ניתן ליצור מסגרת תקציב המושתתת על ותק, מצב משפחתי וסטטוס […]

בדרך אל מדיניות רילוקיישן גמישה


בקיץ האחרון שבנו לישראל אחרי שש שנים בדרום מזרח אסיה. את החזרה יזמה ביתי העולה לכיתה יא’ מתוך רצון להספיק ולחוות קצת מהילדות הישראלית עליה שמעה בבית. שלושה חודשים אחרי הנחיתה בארץ פרסמתי פוסט נרגש בעקבות חזרתה הנלהבת מהטיול השנתי הראשון. הפוסט, הביא איתו גל של שאלות מהורים מתלבטים שביקשו להושיב את הנערה לשיחה ולנסות להבין את החוויה המטלטלת שעברה מזווית הראייה שלה. מכל השאלות שנשלחו אלי בעקבות אותו פוסט בחרתי לפתוח בזו שמבקשת להשוות בין התחושות לפני המעבר לאלה שאחריו. ‘אני ממש רציתי לעבור’ ביתי מסבירה. ‘באתי בטוב. ועדיין’, היא מספרת ‘פחדתי מהכל ומכלום. פחדתי שלא יהיה לי טוב, שלא […]

איך חוזרים – זווית צעירה למסע



עשינו זאת! חודשיים בארץ וצמד המילים “טלי מבנימינה” מתחיל להיות שגור על הלשון. איתנו במסע שני מתבגרים. האחד בן 18 שסיים בגרויות בחו”ל וממתין לגיוס והשנייה בת 16 שהחליקה אל נבכי מערכת חינוך הישראלית בשיאה של תקופת התיכון, ישר אל כיתה יא. אבל רגע לפני שנשקע לשגרה הישראלית אני מבקשת לעצור ולסכם מספר נקודות חשובות במסע חזרה הביתה.   החזרה לבית הספר כשרק החלה להתרקם המחשבה על חזרה לארץ הגעתי עם ביתי לביקור מקדים בו נפגשנו עם צוות בית הספר בו תשתלב. על הפגישה החמה כבר כתבתי בעבר, והיום, עם שובנו ארצה, אני יכולה רק לחזק את חשיבות אותו מפגש. הילדה […]

הנה שבתי הביתה


בפוסט קודם הבטחתי להכנס לפרטים בנושא השלמת הפערים במתמטיקה. מאז, התפרסמו בפורומים בהם אני חברה מספר פוסטים של הורים מודאגים בנושאי מתמטיקה בכלל והפער בלימודי הגאומטריה בפרט. מפגש מוצלח עם אתר “מלומד” ותחושת הביטחון של ביתי בעקבות העבודה איתו זירזו אותי לשבת ולכתוב קצת על הדרך שלנו בחזרה אל מתמטיקה כיתה יא’ בישראל. עם קבלת ההחלטה על החזרה לארץ, ביקשתי קודם כל לבדוק האם אכן קיימים הבדלים בין תכנית הלימודים במתמטיקה בישראל לבין התכנית בבית הספר הבינלאומי. לשם כך, חרשתי את הרשת  בחיפוש אחר תכנית לימודים לכיתה יא’ (4 יחידות במקרה של בתי). באתר משרד החינוך לא מצאתי תכנית רשמית […]

בחזרה למתמטיקה בישראל – על קפה, גלידה, ואתר מלומד


אז החלטתם לחזור לארץ ואיתכם מתבגרים שעברו כבר את חטיבת הביניים ומצטרפים אל האקורד המסכם של מערכת החינוך הישראלית – התיכון ואיתו הבגרויות. איך עושים את זה בדרך הנכונה והקלה ביותר? את התשובות המלאות לשאלה הזאת גם אני עדיין מחפשת. אנחנו עדיין בתחילת הדרך ולארץ נחזור רק בקיץ הקרוב. לכן, איני יכולה להעיד מנסיון אישי על החוויה ובכל זאת מנסה לקבץ תוך כדי התקדמות את הצעדים בהם כבר נקטנו ולהוסיף המלצות שקיבלתי מחברים ומחומרים שקראתי ברשת. מבטיחה להמשיך ולעדכן את הפוסט הזה ככל שנתקדם עם המעבר. בהתייחס לחזרה למערכת החינוך בחרתי להתמקד בשלושה חלקים עיקריים – זכאויות תלמידים חוזרים, פערים במתמטיקה והדרך […]

חוזרים למערכת החינוך הישראלית



לאחר 6 שנים במערכת החינוך הבינלאומית, עם מתבגר אחד שאוטוטו (אינשאללה) מסיים ואחת שהחליטה לוותר על התענוג אני מרגישה בשלה לצלול אל נבכי התוכנית העמוקה והמיוחדת ולנסות להסביר את קיסמה. המידע – מהרשת, האינטרפטציות – אישיות. מקורות הIB ראשית של תכנית הIB ביוזמה של קבוצת מורים מבית הספר הבינלאומי בג’נבה. אלו, ביקשו ליצור תכנית לימודים המעודדת מודעות בינלאומית ומפתחת מיומנויות, עמדות וידע הדרושים לצורך השתתפות בחברה גלובאלית. תכנית השואפת ליצור בוגרים סקרנים, יודעים ומודעים, בעלי מוטיבציה להצלחה, “סטודנטים שיבנו עולם טוב יותר דרך כבוד והבנה בין תרבותית”. לצורך קידום מטרות אלה נבנתה תכנית הוליסטית שאינה מתמקדת רק על אספקטים אקדמים […]

הדרך לבגרות הבינלאומית


בכנס שנערך לאחרונה בהונג קונג נשאל פאנל של מנהלי משאבי אנוש האחראים על מעבר עובדים לדעתם על המגמות האחרונות בעולם הרילוקיישן. על פי הקבוצה, המגמה המוכרת של מעבר מחבילות אקספט יוקרתיות לחבילות מקומיות נמשכת ולצידה הולך וגדל מגוון היעדים לרילוקיישן.   לטענת משתתפי הכנס, מרבית המעברים השנה נערכו בין “מקומי” ל”מקומי” על ידי אקספטים שסיימו תפקיד במדינה אחת ועוברים ממנה למדינה שנייה מבלי לחזור למדינת המקור. בתחום הבנקאות הצביעו הפאנליסטים על העדפה הולכת וגדלה לרילוקיישן קצר טווח ומבוסס פרוייקט וכן על בחינה מחודשת של התנאים עבור אקספטים המוצבים במדינה אחת לאורך זמן (שנה-שנתיים). במקרים אלה, כך אמרו, עולה הצורך לבחון […]

מגמות בעולם הרילוקיישן – פני האקספט החדש


שתי דרכים התפצלו ביער של רוברט פרוסט. אלא שבניגוד ליער ההוא ממשיכה דרך הרילוקיישן ומתפתלת לצד הדרך הראשית, כשהיא מאפשרת לנו הצועדים הצצות חוזרות לעבר הדרך בה לא בחרנו. אחת התובנות המאוחרות אליהן הגענו בחיי הרילוקיישן היא הצורך להמנע מפזילה הצידה והשאיפה להתבוננות אחורה מתוך קבלה והשלמה. מראש אני מודה – לא תמיד זה עובד. ובכל זאת, ברגעים של קושי וספק, זו המטרה שאנו שמים לעצמנו. פוסט בקבוצת פייסבוק מדבר בערגה על הילדים המשחקים בחוץ בישראל. חברה שואלת – אולי טעינו כשלא איפשרנו לילדינו ילדות ישראלית? פזילה הצידה מספקת תמונה אידילית של חברת ילדים בחופש הגדול. כדי להתמודד עם הצביטה […]

רילוקיישן כדרך חיים – אחורה מתוך קבלה



שתי דרכים התפתלו ביער הצהוב, אנחנו בחרנו בזו הפחות כבושה ומאז מנוהלים חיינו כרצף מודע של בחירות והחלטות. לפני 20 שנה בחרנו לקום ולצאת למסע. זוג צעיר, עוד לא נשואים, והרצון להרפתקה חו”לית הוא זה שניהל אותנו. אז עוד לא ידענו כמה משמעותי יהיה הצעד שעשינו אבל את ההחלטה קיבלנו. מכאן, הכל היה לוגיסטיקה. עשרים שנה ועשרות הסתעפויות הלאה הביאו אותנו להבנה שכל החלטה שקיבלנו לאורך הדרך היתה בחירה. תנועה לכיוון זה או כיוון אחר, אבל גם, ואולי פחות מובן מאליו, הבחירה להמשיך במסלול מול הסתעפות מפתיעה לצד הדרך. גם כאן מדובר היה בבחירה. ולאור ההבנה הזאת אנו מקיימים את חיינו. […]

רילוקיישן כדרך, חוקי הפורמט:  קדימה מתוך בחירה, אחורה מתוך קבלה


ביקור בארץ ואיתו השאלה המוכרת הביאו אותנו שוב להכרה שהרילוקיישן ארוך הימים שלנו הפך זה מכבר למשהו קצת אחר. ‘רילוקיישן כדרך חיים’ אני בוחרת לקרוא לו וככזה יש לו כללים וחוקים משלו. לרילוקיישן הראשון שלנו יצאנו לפני 20 שנה. בתכנית היה הסיפור הרגיל – שנתיים שלוש של התרעננות מחוץ לארץ ואז חזרה למסלול המקורי. בית במצפה, כלב, הדיון היחיד היה אם שלושה או ארבעה ילדים ומה יהיה צבע קירות הבית. אני לא חושבת שההבנה עד כמה שינינו מסלול נחתה עלינו במעבר מקליפורניה לניו יורק. גם לא בלידה של הבן הראשון או של הבת במעבר השלישי שעשינו לבוסטון. כנראה שרק כשהגענו […]

מתי תחזרו? – רילוקיישן כדרך חיים


The relocation bond
קראתי את הפוסט שלך “על עקומות והסתגלות” היא פותחת בשיחת הבוקר הטלפונית שלנו. ‘אני לגמרי מזדהה עם עקומת הU’ היא אומרת ‘אבל ממש לא בטוחה שהיא ייחודית לחווית הרילוקיישן’. אני חושבת על כך ומוצאת הגיון בדבריה. אמנם העקומה משמשת מאז שנות ה50 לתאור ההסתגלות לתרבות חדשה (Lysgaard השתמש בה לראשונה ב1955 לתיאור ההסתגלות של סטודנטים נורווגים לתרבות האמריקאית), אבל היא בהחלט מזכירה לי תהליכי הסתגלות אחרים לאורך חיי. עוד אני מהרהרת בדברים וההסתגלות הכאובה של ביתי לגן הילדים החדש עולה בזכרוני. הכל התחיל בדילוגים עליזים ונרגשים אל עבר הגן ביום הלימודים הראשון. שם, נפתח בפני הקטנה עולם מרתק ומסעיר ונראה […]

?אז מה כל כך מיוחד בהסתגלות לרילוקיישן



2
את המושג TCK שמעתי בפעם הראשונה בנסיעה שגרתית במונית סינגפורית. זה היה זמן קצר אחרי שנחתנו בארץ החדשה והוא חלף ליד אוזני כמו משב רוח. כן, יום אחד יהיה מעניין להתעמק בזה. יכול להיות שזה קשור גם לילדים שלי? באותם ימים היינו בשיאו של המעבר מישראל לאסיה. ברקורד שלנו כבר היה נסיון מכובד במעברים במספר מדינות בארצות הברית, בשהות בת שנתיים באוסטרליה, שני ילדים שנולדו עם אזרחות אמריקאית ושש שנים של הפוגה לספיגת הזהות הישראלית – בארץ. ובכל זאת, המושג חלף לצידי, צויין כ’משהו שפעם יהיה כדאי לקרוא עליו’ ונזנח. רק שנתיים מאוחר יותר TCK הפציע בעולם המושגים שלי במלוא […]

?TCK מה זה בכלל


תהליך ההסתגלות מתואר בספרות כרצף של ארבעה שלבים המתחיל בתקופת ‘ירח דבש’, ממשיך דרך תקופה של משבר או ‘הלם תרבות’, אחריו תקופה של התארגנות עד השתלבות ו’אדפטציה’ לתרבות המקומית. התהליך הקלאסי מתואר בצורת U, אך גם כJ (במקרים בהם תקופת ירח הדבש קצרה יותר וההסתגלות מהירה יותר), כקו ישר (התחלה נמוכה ועלייה הדרגתית), או כרצף מחזורי של עליות וירידות. ההיכרות עם דיאגרמת ההסתגלות זרקה אותי אל ראשית הרילוקיישן הראשון שלנו מישראל אל עמק הסיליקון שבקליפורניה. לסן חוזה הגענו ב1997. זוג צעיר, מייד אחרי החתונה, ובלי ספק – תפסנו אמריקה. חמש דקות מסן פרנסיסקו ואנחנו בירח דבש אמיתי. הכל נראה כמו חלום. […]

על עקומות והסתגלות